"מטרת החינוך להגשמת השכנת שלום לעצב מתחנך מיישם בחייו בריאת שלום, אהבה והמשכיות קיום.
שאלה: האם יש לעצב את אישיות המתחנך בהתאם לתפיסות חברתיות או פסיכולוגיות או שיש לתת לו לגדול מעצמו באמצעות החוויות, שעשויות להצמיח אותו לפי מדרש הפתגם: "חנוך לנער על פי דרכו?[1]"
תשובה: כשתינוק בא לאוויר העולם לפעימה 4 של הגלגול רסיס נשמתו מחובר לעולמות עליונים עד גיל שלוש. עד גיל זה מתקיים בו חיבור ל-3 הפעימות הקודמות: - פעימה 1 בגלגול עובר בחומר לא דחוס כאותיות - פעימה 2 בעולם של חומר בלתי דחוס כרעיונות היות - פעימה 3 כעובר ברחם אימו בעולם החומר.
בשלב הלידה לקראת היציאה לאוויר העולם בפעימה ה-4 הוא עובר ב'תעלת' הלידה, שמחברת בין מידע העולמות מפעימות 1-3 לבין מידע 'התכונות' בפעימה 4 של חייו בעולם הזה. בתעלת הלידה רסיס נשמתו יונק עוצמה מהשורשים המכונים 'מעייני הישועה' של הבורא: תכונות האל ושמות האל, המהווים את מקור העוצמות שלו כיכולויות הכלה. כשהוא נכנס לחיים בעולם הזה מתאפשר לו להתחבר למקור העוצמות באמצעות חוויות במפגשים עם בני משפחתו, עם הזולת ועם עצמו על מנת ללמוד ולהשפיע להשכין שלום. מגיל 3 ואילך החינוך הוא בחיבור עם עוצמותיו על מנת שילמד ליישם בחייו בריאת שלום, אהבה והמשכיות קיום.
כשתפיסות ההורים והמחנכים נובעות מתוך יישום התוכנית האלוהית הם מקרינים בהתנהגותם למתחנך את מלאכת השכנת השלום.
(מתוך ספר השלום שער ד' א"ק יום ה' כב' תמוז תשע"ב 12.7.2012; יום ד' כז' חשון תשע"ה 19.11.2014)
הגשמת שלום מאפשר לך לחיות בשלום פנימי ועם אחרים. בדוק ובדקי בתוך חייך היכן עליך ללמוד להכניס שלום.
[1] משלי כב'6
